סקר חדש מעלה: שביעות הרצון ממקום העבודה גבוהה יותר
בקרב עובדים העוברים תהליכי הערכה

סקר שערכה חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור סינריון מערכות, לשעבר לביא טיימטק, מעלה:

שביעות הרצון ממקום העבודה גבוהה יותר בקרב עובדים העוברים תהליכי הערכה

קיים קשר ישיר בין תהליכי הערכות עובדים המבוצעים בארגון לבין מידת שביעות רצון העובדים בארגון. כך עולה מסקר שביצע  מכון גיאוקרטוגרפיה עבור חברת סינריון, לשעבר לביא טיימטק, המתמחה במתן פתרונות מחשוב לניהול המשאב האנושי בארגון. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 משיבים מעל גיל 18.
מטרת הסקר הייתה לבחון תפיסות ודעות של ציבור העובדים לגבי נושא הערכות עובדים בארגונים וכן את הקשר שבין הערכות עובדים לבין שביעות רצון ממקום העבודה.
מהסקר עולה  כי כמחצית מהעובדים עוברים תהליך הערכה באופן קבוע או לא קבוע.
הסקר מצביע כי בקרב עובדים אלה שביעות רצון ממקום העבודה גבוהה יותר: בקרב מי שעוברים הערכת עובדים באופן לא קבוע וסדיר הינה 84% ובקרב מי שעוברים  הערכה באופן קבוע ומסודר היא גבוהה אף יותר – 90%, בעוד ששביעות הרצון של מי שאינם עוברים הערכות עובדים כלל עומדת על 61%.
הקשר בין תהליכי הערכת עובדים לשביעיות רצון ממקום העבודה: רק 30% ממי שאינו עובר הערכת עובדים, שבע רצון מאוד. בקרב מי שעובר הערכות אך לא באופן קבוע, 45% שבעים מאוד ובקרב מי שעובר הערכות באופן קבוע, 56% שבעי רצון מאוד.
אלי אבני, מנכ”ל סינריון מערכות (לביא טיימטק לשעבר), אומר: “הסקר מאשש את החשיבות של ביצוע הערכת עובדים בארגונים. הוא מצביע על כך שאחוז ניכר מהנשאלים סבורים כי הדבר יכול לגרום לשינוי חיובי והעלאת המוטיבציה שלהם ומראה קשר ישיר בין קיום הערכות עובדים למידת שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה.”
שביעות הרצון גבוהה יותר במגזר הציבורי, שבו גם מתבצעות יותר הערכות עובדים מאשר במגזר הפרטי
בנוסף הצביע הסקר על כך שבמגזר הציבורי נהוג יותר לערוך הערכות עובדים בהשוואה למגזר הפרטי (63% מהעובדים לעומת 40% בלבד במגזר הפרטי) וכי שביעות רצון העובדים גבוהה יותר במגזר זה – 83% שבעי רצון מעבודתם במגזר הציבורי בהשוואה ל- 70% במגזר הפרטי.
ככל שעולה רמת ההכנסה וההשכלה, עולה שיעור העובדים העוברים הערכה
עוד נמצא כי עם העלייה ברמת ההשכלה וברמת ההכנסה עולה שיעור מי שמדווחים כי נערכות הערכות עובדים במקום עבודתם באופן קבוע (17% בקרב בעלי הכנסה נמוכה לעומת 50% מבעלי ההכנסה הגבוהה, 27% בקרב בעלי השכלה עד תיכונית בהשוואה ל-42% בקרב בעלי השכלה אקדמאית).
 
קשר בולט בין הערכת עובדים למוטיבציה ולתגמול

ממצאים בולטים נוספים שעלו מהסקר מתייחסים לאופן בו תופסים העובדים את תהליך ההערכה ולקשר שלו לשיפור המוטיבציה כמו גם לתגמול.

78% מהעובדים מאמינים כי תהליכי ההערכה משפיעים על המוטיבציה שלהם.  כ- 48% סבורים שלתהליך יש השפעה חיובית המגבירה את המוטיבציה, בעוד ש- 9% מאמינים שהתהליך יכול לגרום לשינוי שלילי וירידה במוטיבציה.
בנוסף נמצא כי 73%  מציבור העובדים סבורים במידה רבה עד רבה מאוד כי צריך להיות קשר בין תהליך הערכת העובדים ובין שינוי תנאי התגמול שלהם.
לשאלה: האם צריך להיות קשר בין תהליך הערכת עובדים לשינוי בתגמול ענו 38.9% במידה רבה מאוד, 34% במידה רבה, 11.4% במידה בינונית, 1.7% במידה מועטה. 4% ענו שאין קשר ו- 10% לא ידעו

מנגד, רק 6% רואים קשר קלוש בין הדברים. אחוז זה עולה ככל שתהליכי הערכת העובדים מתקיימים באופן קבוע יותר.
 
עוד מוסיף אלי אבני: “חשוב לחזק את הגישה החיובית שמוצאים העובדים בתהליך ההערכה. אך זהו רק רכיב אחד מתוך מכלול תהליכים משולבים לניהול המשאב האנושי בארגון ומיקסום יכולותיו. יש לטפל גם בהדרכות עובדים, ניוד וקידום, תמריצים ותגמול, שימור עובדים, ניהול וטיפוח העובדים האיכותיים (Talent Management) וכד’. תהליך הערכת העובד אם כך הינו תהליך משמעותי שהן העובד והן המעסיק צריכים לצאת נשכרים ממנו”.