עשרת היכולות שכל עובד יצטרך לסגל בעשור הקרוב

0 תגובות

באחד מהפוסטים הקודמים שלנו נתנו לכם ההצצה לעולם העבודה העתידי עפ"י דלוייט. עובדים רבים תוהים האם יאבדו את משרתם לרובוטים או בינה מלאכותית, כבר בעשור הקרוב. הבינה המלאכותית מאיימת לא רק על משימות רוטיניות, משרות של צווארון כחול ואדמיניסטרציה, אלא גם על תחומים רבים נוספים כגון כספים, משפטים ואפילו רפואה – כולם תוהים (או צריכים לתהות) עד כמה המשרות שלהם בטוחות בעידן של המהפכה התעשייתית הרביעית.

אין ספק אנחנו חיים בעולם של אי יציבות, חוסר ודאות, מורכבות ועמימות, או כפי שזה מוגדר באנגלית – VUCA (Volatility, Uncertainty, Complexity and Ambiguity) ואנו צריכים לסגל יכולות שיאפשרו לנו להתאים את עצמנו לשינויים ולאתגרים שעומדים בפנינו בשנים הקרובות. תוסיפו לכך שבכדי לרכוש תכונות ויכולות חדשות אנחנו צריכים מה נקרא growth mindset – דפוס חשיבה מתפתח, ותקבלו את סט הכישורים שיידרש מכל עובד, בכמעט כל משרה בעשור הבא.

ב- 2016 הציג ה- World Economic Forum את השינוי בסט היכולות הנדרש מעובד בשנת 2015, לעומת זה שעובד יצטרך כבר בשנת 2020, וניתן לראות כיצד במהלך פרק הזמן הקצר הזה, יכולות מסוימות מקבלות דרגת חשיבות שונה.

דירוג עשר היכולות החשובות ביותר על-פי World Economic Forum

אז נתייחס לכל אחת מהן קצת יותר בהרחבה:

1. פתרון בעיות מורכבות

בראש ובראשונה, נדרשת היכולת לפתור בעיות מורכבות. מה זה בעצם אומר? – בקצרה, מדובר ביכולת חשיבה שמאפשרת לנו להתמודד עם בעיות שלא נתקלנו בהן בעבר, בסביבה משתנה במהירות ונעשית מורכבת מרגע לרגע.

אלה בעיות שכמעט ואינן ניתנות לפתרון משום שהן מציבות דרישות שלרוב סותרות האחת את השנייה, אינן מוגדרות במלואן ומשתנות על ציר הזמן (תחשבו לדוגמה על שינוי אקלים, רעב או טרור) – למי שידע לפתור בעיות מורכבות יהיה ביקוש גבוה.

עפ"י הדוח של ה- World Economic Forum "בלמעלה משליש (36%) מהמשרות בכל המגזרים העסקיים, יידרשו יכולות של פתרון בעיות מורכבות".

אז לא להיבהל. אנחנו לא נצטרך לפתור את הרעב העולמי, אבל נצטרך להתמודד עם בעיות שיחייבו אותנו להסתכל על התמונה הגדולה, לדעת להתמקד בדברים החשובים ולפעול בדרך שתחולל שינוי בעל משמעות. למזלנו, זו לא תכונה מולדת, אלא כזו נרכשת בזכות הנחת יסודות של חשיבה קריטית ורב ממדית.

2. חשיבה קריטית

החשיבות של חשיבה קריטית רק מתעצמת. אז במה זה כרוך? – חשיבה קריטית היא הפעלת לוגיקה ויכולת הסקת מסקנות על-מנת לחקור לעומק נושאים שונים ובעיות, לחשוב על פתרונות אפשריים ולבחון את שיקולי הבעד ונגד בכל אחד מהתרחישים.

3. יצירתיות

היה זה אלברט איינשטיין שאמר: "יצירתיות היא לראות את מה שכל אחד ראה, ולחשוב את מה שאף אחד אחר לא חשב". וכאן, "מותר האדם על הרובוט", לפחות בינתיים…

אז חכו רגע לפני שתגדירו את עצמכם כ"לא יצירתיים". זו לא תכונה שקיימת רק בקרב יוצרים (מוזיקאים, כותבים וכד'). אם אתם מסוגלים לחשוב במחוץ לקופסה, לראות הקשרים בין נושאים שאינם קשורים לכאורה, לזרוק רעיונות שמציעים נקודות מבט חדשות – אתם קריאטיביים. הבעיה ביצירתיות היא באופייה ה"לא תהליכי". פשוט אין דרך אחת לפתור בעיה באופן יצירתי. אבל יש דרכים לעודד יצירתיות באמצעות סקרנות, ביטוי עצמי ולפעמים גם צריך לתפוס מרחק מהבעיה. תנו למחשבות לנדוד, כי כאשר הן פחות מרוכזות, יש סיכוי גבוה יותר שתמצאו את הפתרון. זו הסיבה שבמקרים רבים אנו מוצאים פתרונות יצירתיים באמבטיה… "יוריקה" כבר אמרנו?

4. ניהול אנשים

גם אם יותר ויותר משימות הופכות לאוטומטיות ועד כמה שהבינה המלאכותית מתפתחת, האנשים שלכם ימשיכו להיות במשאב החשוב ביותר שלכם. כי הם יצירתיים יותר, מבינים יותר האחד את השני ומסוגלים לשתף פעולה על-מנת להעצים את הרעיונות והכוחות של כל אחד ואחד. אבל להיות אנושיים אומר גם שלפעמים אנחנו חולים, מאבדים ריכוז ואפילו מוטיבציה.

לכן חשוב שראשי צוותים ומנהלים ידעו לנהל אנשים באופן שמעלה מוטיבציה, ממקסם פרודוקטיביות, מאציל סמכויות, מתחשב ונותן מענה לצרכים שלהם. לשם כך, מנהל טוב יזדקק לאינטליגנציה רגשית.

5. שיתוף פעולה עם אחרים

היכולת לשתף פעולה ממוקמת במקום החמישי, מה שמצביע על כך שיותר ויותר ארגונים נותנים דגש ליכולות הפרסונליות של האנשים שלהם וליכולת שלהם לפעול כשחקנים קבוצתיים. שיתוף פעולה נחוץ בכל סביבת עבודה והוא לשמחתנו, תכונה בה אנשים עדיין מצטיינים יותר מאשר רובוטים. כמו שאומר הדוח של ה- World Economic Forum: "אינטראקציה אנושית במקום העבודה כוללת עבודת צוות, כאשר כל אחד רותם ותורם למאמץ את החוזקות שלו, ומגיב בגמישות לנסיבות משתנות. אינטראקציות לא רוטיניות מעין אלה, הן ליבת היתרון שיש לאנשים על-פני רובוטים".

שיתוף פעולה עם אחרים מחייב תקשורת בין-אישית מפותחת, מודעות לחוזקות ולחולשות של אחרים, ויכולת לעבוד עם מגוון של תכונות אישיותיות שונות האחת מהשנייה.

6. אינטליגנציה רגשית

הרוב המכריע של אנשי ה- HR והאסטרטגיה בארגון טען במחקר, שכאשר מדובר בסט הכישורים הרצוי ביותר "כישורים חברתיים – כושר שכנוע, אינטליגנציה רגשית והיכולת ללמד אחרים – יהיה בביקוש גבוהה ביותר, בכל המגזרים העסקיים בעתיד".

טרוויס ברנדברי, ממחברי הספר Emotional Intelligence 2.0 מסביר שאינטליגנציה רגשית היא "הסוג האחר של חוכמה" – זה שמאפשר לנו להפעיל מגוון רגשות ולכוונן את ההתנהגות שלנו בהתאם למצב הרוח של עמיתים, שותפים, בני משפחה, ואפילו את התחושות הפנימיות שלנו.

האינטליגנציה הרגשית שלנו באה לידי ביטוי בכל אינטראקציה שאנחנו מקיימים. ברנדברי מסביר: "היא משפיעה על האופן בו אנחנו מתנהגים, מנווטים את דרכנו במצבים חברתיים מורכבים, ומקבלים החלטות אישיות שמשיגות תוצאות חיוביות".

7. שיקול דעת וקבלת החלטות

היכולת להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות אמיצות, תעלה בחשיבות, ותתפוס את המקום השביעי ברשימה ב- 2020. זה לא מפתיע בהתחשב בכמות הדאטה שארגונים צוברים כיום. זה כמובן מעלה את הביקוש לעובדים שמתמצאים במבוך הנתונים, מפיקים מהן תובנות שניתן לתרגם לדרכי פעולה, ומשתמשים ב- bug data מכדי שישמש בסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות מושכלות.

זה מתחיל בהגדרת השאלות או הבעיות להן רוצים לתת מענה, איתור הטכנולוגיה שיכולה לעזור באיסוף ובתחקור הנתונים, צלילה לעומק הנתונים עצמם, ניתוח מתוחכם שלהם והפקת תובנות.

8. גישה שירותית

גישה שירותית היא היכולת "לחפש באופן אקטיבי אחרי דרכים לעזור לאחרים". כשמדברים על שירותיות גבוהה, מדובר במיקוד בלקוח, ברצונותיו ובצרכיו הנוכחיים והעתידיים.

הדוח של ה- World Economic Forum מציין שחברות בתחום האנרגיה, שירותים פיננסיים ושירותי IT, מוצאות את עצמם יותר ויותר מול לקוחות המודאגים מנושאים כגון התחממות גלובלית, סטנדרטים וחוקי עבודה, שמירת פרטיות ועוד.

מנקודת מבט של שירותיות, זה אומר שעסקים יצטרכו ללמוד לחזות מהר יותר אילו ערכים יהיו חשובים לקהל היעד שלהם, יעמיקו את הידע שלהם בנושאים הרלוונטיים ויתרגמו אותו לכלל הצעת ערך ללקוח.

בכדי להיות מסוגלים לעשות זאת, צריך למעשה להיכנס לראש של הלקוח, להבין מה חשוב לו, מה מפחיד אותו, מה הוא לא אוהב… ובהתאם לך לפתח את המוצרים או חבילת השירותים שהארגון שלך מציע.

9. ניהול משא ומתן

ניהול משא ומתן היא תכונה נוספת מסט התכונות החברתיות, וככזו, אנחנו מצטיינים בה יותר מאשר הרובוטים, לפחות בינתיים.

אפילו כשמדובר בעובדים במשרות בדרגים נמוכים יחסית, הם יידרשו בעתיד להפגין יכולות בינאישיות טובות יותר, כולל היכולת לנהל משא ומתן עם קולגות, מנהלים ולקוחות.

10. גמישות מחשבתית

גמישות מחשבתית היא תכונה הקובעת עד כמה המוח שלנו "אתלטי". אם נחשוב לרגע על המוח שלנו כאולם התעמלות מלא במכשירים (טבעות, מקבילים, קורה וכד'), המשמשים כדרכי החשיבה שונות שלנו (חשיבה יצירתית, חשיבה מתמטית, חשיבה קריטית וכו') – הרי שהגמישות המחשבתית, קובעת באיזו עד כמה ובאיזו מהירות אנחנו יכולים להתנדנד, להסתובב ולדלג קדימה ואחורה בין מכשירי החשיבה השונים שלנו.

ככל שנהייה יותר גמישים וזריזים יהיה לנו קל יותר לזהות דפוסים חדשים, ולפתח אסוציאציות ורעיונות חדשים. זהו כמובן גורם הכרחי על מנת שנהיה אג'ליים ("זמישים" מלשון זריז וגמיש) וקובע את מהירות החשיבה, הביצוע והיכולת לשנות כיוון.

 

כשעולם העבודה ממשיך להשתנות בקצב מוגבר, אנו צריכים להתפתח במקביל בכדי להדביק את הקצב. עשרת היכולות שהזכרנו, הן אבני הדרך שעושות את ההבדל בין צמיחה לקיבעון, תעסוקה לאבטלה, בין עבודה בעלת משמעות לעבודה טריוויאלית.

 

אנו מזמינים אתכם להצטרף לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה, בקבוצת הלינקדאין שלנו!

 

כתיבת תגובה