אובמה: ארגונים ללא תודעה חברתית, יפסידו לקוחות ועובדים

דקות 5 | 20 במאי 2019
ברק אובמה

שתף:

"חברות שמעדיפות חמדנות על פני עשיית טוב, ישלמו את המחיר" – כך אומר ברק אובמה, הנשיא לשעבר, במאמר שפורסם לאחרונה ב- Business Insider.

יותר ויותר חברות-מובילות בשוק העולמי, ואף בישראל, מוציאות בשנים האחרונות סכומים אדירים כדי לקדם מטרות חברתיות, לתרום לשיפור איכות הסביבה ולתמוך בארגונים שמתנגדים לגזענות ולאפליה, במטרה לבנות לעצמן תדמית חברתית וליברלית, שתמשוך אליהן את הלקוחות והעובדים הצעירים, בני דור ה- Y וה- Z.

התייחסנו לנושא לאחרונה בעקבות הדו"ח של Deloitte אודות העלייה המהירה של מה שמכונה הארגון החברתי.

ארגונים כבר לא נשפטים רק על-פי הביצועים הפיננסיים שלהם, או אפילו איכות המוצרים או השירותים שלהם. במקום זאת, הם מוערכים על בסיס השפעתם על החברה בכללותה – הפיכתם מארגונים עסקיים בלבד, לארגונים עם עשייה חברתית.

ומסתבר שאנשים מצפים שארגונים ייקחו אחריות על נושאים כגון אי שוויון בהכנסות, גיוון תעסוקתי והכלה, בריאות ורווחה ועוד.
עפ"י The Deloitte Millennial Survey 2018 כ- 83% מבני דור ה- Y, כמו גם 80% מבני דור ה- Z שנכנסים עכשיו לשוק העבודה, חושבים שיש למדוד עסקים לא רק עפ"י ביצועים פיננסיים, אלא גם עפ"י:

  • התרומה שלהם לחברה ולסביבה,
  • חדשנות,
  • יצירת מקומות עבודה, פיתוח עובדים וניהול קריירה, כמו גם שיפור חיי העובד,
  • גיוון תעסוקתי והכלה.

 

למעשה, יש הטוענים שבמהלך השנים האחרונות האחריות החברתית מקבלת חשיבות עליונה, שוות-ערך לצורך להראות רווחים.
ארגונים שאימצו את ההשקפה הזו הוכיחו שניתן לשלב בין השניים, עם המיקוד הנכון, המותג והמנהיגות.

אין ספק שאג'נדה חברתית היא מטרה ראויה, אבל נשאלת השאלה האם המטרה הזו הפכה בטעות את ההיבטים האחרים של מה שחשוב במקום העבודה, ללא רלוונטים?

לדברי אובמה, כמו גם עפ"י הנתונים של Deloitte, בני דור ה- Y וה- Z, בוחנים לא רק כיצד חברות מתייחסות ללקוחות שלהם, אלא גם לעובדים שלהם ולקהילה.
אם ארגון לא מוטרד מנושאים כגון אפליה, הטרדה מינית ושינויי אקלים, סופו שיאבד לקוחות, אבל גם עובדים.
תודעה חברתית צריכה להיבנות ולהפוך לחלק מהתרבות הארגונית. זה לא יכול להיות תכסיס שיווקי או מעשה פילנטרופי אקראי של יחסי ציבור.

אובמה טוען שחברות צריכות לשאול את עצמן "איך אנחנו מטפלים בעובדינו, האם משלמים להם שכר הוגן, האם אנחנו מקימים מערכות פנימיות שיבטיחו שאם עובדת מצטיינת נכנסת להריון, זה לא עוצר פתאום את הקידום שלה?"

הנקודה עליה מצביע אובמה, היא שבסופו של דבר, אם ארגון רוצה להיתפש ע"י לקוחותיו כמי שדואג לחברה, לא די למשל שיתרום ביד רחבה לבתי חולים ובמקביל יעלים עין מניצול של עובדי הקבלן שלו.
אלו לא פעולות ראווה שנועדו לקידום תדמיתי, אלא עשייה שצריכה לחדור לעומק הליבה העסקית.

האחריות החברתית צריכה להוות מורה דרך נורמטיבי, לא רק לאופן שבו ראוי להתנהל, אלא דווקא לאופן בו מתנהלים בפועל. זה מה שהופך את העשייה החברתית לאמיתית ואותנטית.

ואם מדברים על עשייה חברתית אותנטית, היא מתחילה באופן בו מתייחס הארגון לעובדיו: כמה הוא משקיע בפיתוח שלהם? איך הוא מתגמל אותם על תרומתם? איך הוא מסייע להם להתמודד עם השינויים התעסוקתיים ואי הוודאות שהמהפכה התעשייתית 0.4 מביאה איתה? איך הוא מבטיח שהעובדים לא יתפשו רק כ'משאב', אלא כ'בעלי תרומה משמעותית'? איך הוא עוזר לעובדים להתפתח ולצמוח, מקצועית ואישית? ואיך כל האידאלים האלה, מתורגמים לעשייה?

כי בעולם של חוסר ביטחון תעסוקתי, קיפאון בשכר ופערים כלכליים הולכים וגדלים בין שכבות שונות באוכלוסייה, זו המשמעות האמיתית של ארגון חברתי.

מה דעתכם? – שתפו אותנו
הצטרפו לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה – בקבוצת הלינקדאין שלנו!

שתף: