כלים מעשיים למימוש היכולת של כל אחד מאתנו לבצע זינוק בקריירה: בלוג HR times גאה לפרסם את הפרק הראשון מתוך ספרו החדש של פרופ' סמילנסקי "זינוק בקריירה, מהו הצעד הבא שלך?"
כיצד תאפשר לקריירה שלך לפרוץ קדימה? האם ניתן להתקדם בארגון בקצב מהיר יותר? איך תגשים את הפוטנציאל האמיתי שלך? שאלות אלו ועוד מקבלת מענה בספר החדש "זינוק בקריירה, מהו הצעד הבא שלך?" (הוצאת סטימצקי), מאת פרופ' יונתן סמילנסקי שיראה אור מהלך חודש אוקטובר 2013.
פרופ' סמילנסקי, מומחה בינלאומי לפיתוח קריירה המשמש כיום כמנהל האקדמי של המרכז לפיתוח קריירה ומרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ויועץ לארגונים מובילים בישראל ובעולם, שבעבר שימש כסמנכ"ל משאבי אנוש גלובלי ב"יוניברסל", ברשת בתי המלון "מרידיאן" ושותף בחברת הייעוץ Hay Group. מסביר: "הספר מיועד לאפשר, לעודד ולדחוף את הקורא להעז ולבצע זינוק בקריירה. המטרה לאפשר לכל אחד לבצע קפיצת מדרגה; לא רק להתקדם בקצב הרגיל, או בקצב שאנשים אחרים בסביבה מתקדמים – אלא לבצע קפיצת מדרגה משמעותית שתביא את הקורא למקום הרבה יותר רחוק, הרבה יותר גבוה. הוא מאפשר לכל עובד להסתכל בצורה מפוקחת על המקום בו הוא נמצא היום ובעיקר לתכנן ולפעול בצורה אפקטיבית על מנת להתקדם ולעשות את קפיצת המדרגה למקום הרבה יותר טוב, הרבה יותר בכיר והרבה יותר מתגמל, בעזרת הכלים המעשיים שמציע הספר".
כאן, בבלוג HR times אנו נפרסם את הפרק הראשון מתוך הספר, בארבעה חלקים שיתפרסמו בפוסטים הבאים. אתם מוזמנים לעקוב ולהנות מהפרק הראשון, ובנוסף, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת הלינקדאין המקצועית שלנו.
פרק 1: להניח את היסודות להצלחה
הספר הזה מיועד לאפשר לך, הקורא – לעודד אותך, לדחוף אותך – להעז ולבצע זינוק בקריירה. לכולנו יש עבודה וקריירה. כל כמה שנים אנחנו מתקדמים ועוברים לתפקיד הבא; לפעמים לתפקיד מקביל לזה שהיה לנו, ולפעמים לתפקיד בכיר יותר שמעניק לנו יותר אחריות, יותר עניין, יותר כסף, יותר כבוד.
מטרתו של ספר זה היא לאפשר לך לבצע קפיצת מדרגה; לא רק להתקדם בקצב הרגיל – בקצב שהתקדמת בו עד היום, או בקצב שאנשים אחרים בסביבתך מתקדמים – אלא לבצע קפיצת מדרגה משמעותית. קפיצת מדרגה שתביא אותך למקום הרבה יותר רחוק, הרבה יותר גבוה. במידה מסוימת, למקום שיהיה מעל ומעבר לשאיפות הרגילות שלך, למחשבות שיש לך לגבי הדברים שאתה יכול לעשות. הצעד הזה הוא לא קסם. הוא אינו מבוסס על כך שתשב בבית, תקרא ספר ותחלום שאתה יכול לעשות הכול. במהלך קריאת הספר הזה, תיחשף לתהליך שיטתי ומפורט, המבוסס על ניסיון בין-לאומי של אנשים מצליחים רבים, שיאפשר לך לעשות קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בקריירה שלך.
העבודה היא מרכיב מרכזי באושר של כולנו. אנחנו מקבלים סיפוק והנאה בחיים מחברים, ממשפחה, מילדים, מבן זוג או מבת-זוג, מאוכל, מספורט וממגוון רחב של דברים נוספים. אבל בחיי היום יום אנחנו מבלים אחוז גדול מאוד מהזמן שלנו בעבודה. ביום רגיל אנחנו קמים בבוקר ולמעשה, עד שמגיע הערב כבר השתמשנו במרבית האנרגיה שלנו והשקענו אותה בעבודה. לכן, חשוב מאוד שההשקעה הזאת של אנרגיה תעניק לך בחזרה את ההישגים, את ההנאה, את העניין ואת התגמולים החומריים ברמה הגבוהה ביותר בשבילך, כי חבל שתשקיע את האנרגיה שלך בפעילות שלא תקדם אותך.
מעבר להשקעה ולמה שאתה מקבל חזרה ברמה הקונקרטית, לגבי רובנו העבודה היא גם גורם קריטי בהשפעה על הערך העצמי שלנו; מי אנחנו וכמה אנחנו שווים בעיני עצמנו ובעיני הסביבה. בני אדם הם חיות חברתיות ולכן הדרך המרכזית שבאמצעותה אנחנו תופסים את עצמנו – אם אנחנו טובים יותר או פחות – היא כשאנחנו מסתכלים על הסביבה שלנו. אנחנו מסתכלים על אנשים אחרים ולפי זה אומרים לעצמנו אם יחסית אליהם אנחנו בסדר. ניתן לראות את זה במירוץ; כשאני רץ, יש הבדל גדול בין לרוץ לבד ולרוץ עם אחרים. להתחרות כנגד השעון זה דבר מאוד אבסטרקטי ולעומת זאת, לרוץ כשבסביבה שלנו יש עוד כמה אנשים שרצים ומתאמצים ומשקיעים והם בעלי יכולות לא פחות טובות משלנו – זה דבר שדוחף אותנו למאמץ גדול הרבה יותר. המבט הזה הצידה, או הידיעה הזאת של איך אנחנו לעומת אנשים אחרים, נותנים לנו אנרגיה להתאמץ מעט יותר ולהגיע קצת יותר רחוק. לכן, עבודה היא גורם מאוד משמעותי מבחינת האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו וכמובן, מבחינת האופן שבו אנשים אחרים תופסים אותנו ומה שהם חושבים עלינו.
כשאתה מסתכל סביבך, על חברים שלמדת איתם, שגדלת איתם – איפה אתה נמצא יחסית אליהם? האם אתה במשרה בכירה יותר? האם יש לך מכונית גדולה יותר? האם התפקיד שלך מהנה יותר? האם יש לך אחריות רבה יותר? או שאתה נמצא במצב פחות טוב מהם? ההשוואה הזו איננה חשובה בפני עצמה; זה לא באמת חשוב שתרוויח יותר כסף מאדם אחר שיושב לידך. השאלה אינה מה אתה עושה עם הכסף הזה או מה אתה עושה עם הכבוד שקשור לתפקיד שלך בעבודה, או האם שכשמישהו מסתכל על כרטיס הביקור שלך הוא רואה שאתה סמנכ"ל או שאתה מהנדס תוכנה. השאלה חשובה לא ברמה הקונקרטית, אלא ברמה הרגשית. השאלה "מי אנחנו?" מושפעת מאוד מהשאלה "איך אנחנו תופסים את עצמנו יחסית לאנשים אחרים?".
ההשוואה הזאת היא מעט יותר מורכבת כי אנחנו לא משווים את עצמנו לכל האנשים בעולם. תמיד יהיה מישהו באיזו שהיא מדינה, באיזה שהוא מקום בעולם, שהוא יותר בכיר מאתנו, יותר חזק מאתנו, יותר עשיר מאתנו, יותר יפה מאתנו, אבל אנחנו לא משווים את עצמנו לכל העולם; אנחנו משווים את עצמנו לקבוצת ההתייחסות שלנו. לאנשים שאותם אנחנו תופסים כרלוונטיים למי שאנחנו.
כשאני קורא בעיתון שטייקון מסוים החליף את המטוס הפרטי שלו, זה לא מכניס אותי ללחץ. אני לא שואל את עצמי "למה הוא ואני לא נמצאים באותו מקום?"
מצד שני, כשאני מסתכל סביבי ואני רואה שאחד האנשים שעובדים אִתי – במשרה פחות או יותר דומה, ושלדעתי אינו חכם יותר ממני או משקיע יותר ממני בעבודה – ופתאום מתברר לי שהוא קוּדם לתפקיד בכיר, או אולי אפילו הפך להיות הבוס שלי, זה כואב. לפעמים אני מרגיש שזה לא הגיוני. לפעמים אני מרגיש שזה לא בסדר שלא נתנו לי הזדמנות, ולפעמים אני מסתכל על עצמי ואומר "טוב, זה לא נורא, העיקר שטוב לי". אבל, בסך הכול, כשאני מסתכל על הקריירה שלי, ההשוואה היא אחד המרכיבים המרכזיים שקובעים כמה טוב לי, כמה סיפוק אני מרגיש, כמה אני מרגיש שאני בסדר והגעתי להישגים הנכונים.
העבודה וההישגים שלי בעבודה הם גם אלה שקובעים איך אנשים אחרים מסתכלים עליי, איפה אני נמצא מבחינת החברים והמשפחה שלי. איך הם תופסים אותי מבחינת עד כמה אני מצליח, חכם, אמביציוזי.
אחד המדדים המרכזיים שהסביבה החברתית בוחנת אותנו לגביהם היא ההצלחה שלנו בעבודה. כמובן, אם אני מוצלח מאוד בעבודה שלי אבל בחיים האישיים אני כישלון, זאת בעיה מסוג אחר. אבל הספר הזה אינו מיועד לבנות את הדימוי העצמי שלך על כל הממדים החברתיים, האישיים-פנימיים, הבריאותיים והתעסוקתיים – שביחד משפיעים על כמה טוב לך בחיים ועד כמה אתה מאושר. הספר הזה מתמקד במקום אחד – בעבודה – כדי לאפשר לך גם להסתכל בצורה מפוקחת על המקום שאתה נמצא בו היום ובעיקר כדי לתכנן ולפעול בצורה אפקטיבית איך כדאי ונכון להתקדם כדי לעשות קפיצת מדרגה כך, בעוד שנה או שנתיים תהיה במקום הרבה יותר טוב, שיתאים לצרכים שלך, למה שחשוב לך. מקום הרבה יותר בכיר, הרבה יותר מתגמל. לכן, הספר הזה מתווה דרך ובכך הוא כלי שיאפשר לך להתקדם, שיעזור לך לדעת מה אתה באמת יכול לעשות כדי להגשים את עצמך בצורה שתעניק לך תחושה שיש לך השפעה, שאתה משמעותי לארגון, שאתה משמעותי לסביבה שאתה פועל בתוכה, ושאתה זוכה לתגמולים משמעותיים.
הספר מיועד להיות מאוד מעשי אבל יעסוק גם באספקטים הרגשיים המשפיעים על המוכנות שלך לפעול למען קפיצת מדרגה משמעותית. האם אתה מרגיש שיש לך את היכולת, שיש לך את הסיכוי להגיע הרבה יותר רחוק מהמקום שאתה נמצא בו כיום? עם זאת, רוב הספר יתמקד בכלים מעשיים שיפתחו בפניך את הדרך וייתנו לך את האמצעים שבעזרתם תוכל לעשות את קפיצת המדרגה בקריירה שלך. מניסיוני ומניסיונם של אחרים שאיתם עבדתי לאורך השנים, אם תשתמש במה שיתואר בהמשך, תוכל להגיע הרבה יותר רחוק ממה שחשבת שתהיה מסוגל להגיע, או ממה שהיית מגיע ללא הפעילויות המכוונות לקפיצת המדרגה הזאת.
המונח "קפיצת מדרגה" כוונתו להתקדמות מאוד משמעותית לעומת המקום שאתה נמצא בו כיום. לא התקדמות רגילה – כזו שאם תחכה בתפקיד הנוכחי שלך עוד כמה שנים- תקרה כתהליך טבעי של המסלול שלך. מדובר בדרך שבאמצעותה תוכל לעשות, במהירות יחסית, בתוך שנה-שנתיים, קפיצת מדרגה, וכך תוכל להגיע למקומות שלא חשבת שאתה מסוגל להגיע אליהם. כל פעילות בכיוון הזה דורשת קודם כל העזה. אתה צריך להעז ולחלום שאתה יכול להגיע רחוק. לכולנו יש חלומות כאלו לפעמים, כשאנחנו קוראים משהו בעיתון או כשאנחנו הולכים לסרט ומדמיינים את עצמנו בתפקיד אחר. האם אתה יכול לדמיין את עצמך טס במטוס פרטי? לדמיין את עצמך חי בפריז או בלונדון או בניו-יורק? האם אתה יכול לדמיין את עצמך סמנכ"ל בחברה מובילה?
רוב האנשים אינם מאפשרים לעצמם לחלום. יש שיגידו שזה לא קשור ב"לאפשר לעצמם", אלא יגידו דבר מה כגון: "בסך הכול אני רֵאלי, אני פועל ביום-יום שלי, אני יודע מה מקומי, אני יודע איפה אני נמצא ואני מסתפק במה שיש לי." מבחינה מסוימת אפשר להגיד שזה טוב, שזה מעיד על צניעות, אבל אין שום סיבה שלא תוכל להגיע למקומות הרבה יותר משמעותיים וכך להגשים את עצמך. להגשים את היכולת ואת המוטיבציה שיש לך, ולהגיע בעזרתן הרבה יותר רחוק. המפתח הראשון לכל מה שנמצא כאן בספר היא הרשות; הרשות שתיתן לעצמך לחלום, ולחשוב שאתה באמת יכול להגיע מאוד מאוד רחוק.
לפני הרבה מאוד שנים, כשהייתי בשנות העשרים לחיי, טסתי לאירופה לחופשה. ראיתי שלחלק מהאנשים במטוס הדיילים מחייכים ומפנים אותם שמאלה למחלקת העסקים ואותי מפנים ימינה, ביחד עם שאר האנשים הרגילים. אני זוכר כבר אז שחשבתי לעצמי מתי כבר אוכל גם אני לפנות שמאלה? מתי אגיע למקום הזה שיפנו גם אותי לשם?
כמה שנים אחרי זה, כשהייתי בן 37, עברתי לעבוד באירופה. אז כבר טסתי באופן קבוע במחלקת עסקים, וזה נראה לי כמו הדבר הפשוט והמובן מאליו, ובהדרגה שמתי לב שיש עוד מחלקה. שמתי לב שיש אנשים שמפנים אותם עוד יותר קדימה במטוס, או שבמטוסים מסוימים מפנים אותם לקומה השנייה – הם עולים במדרגות כשאני פונה שמאלה; הם עולים למעלה למחלקה הראשונה. ואז הבנתי שיש עוד צעד ושאני רוצה לעשות את הצעד הזה. אני רוצה לאפשר לעצמי לחלום שגם אני אעשה את הצעד הזה. זה היה משהו פנימי. באמת לא אכפת לי אם אנשים שאני לא מכיר, שעומדים מאחוריי בתור, יראו שאני עולה למעלה או שאני פונה שמאלה. אני לא מכיר את האנשים האלו ואין לי שום עניין במה שהם יחשבו עליי. אבל זו תפיסה עצמית. זה איננו דבר מה קונקרטי, אלא משהו שאני אומר לעצמי ש"אני יכול", "אני יכול להיות הכי טוב".
ככל שאתה מתקדם בקריירה שלך אתה תמיד רואה שיש עוד מקום שאפשר להגיע אליו. אפשר לדמות את זה לאופק; כשאתה מסתכל קדימה אתה יכול לראות רחוק, אבל עד למרחק של ההרים שנמצאים לפניך. אבל ברגע שהגעת לשם, למקום שנראה לך רחוק ואולי בלתי אפשרי, כשאתה עומד על ההר – אתה מאפשר לעצמך לגלות שיש עוד הר, יש פסגה גבוהה יותר, רחוקה יותר. וזה מאפשר לך להרגיש שיש לך אתגרים נוספים.
יש אנשים שיגידו שזאת סתם אובססיה, ושבעצם צריך להיות מרוצה ממה שיש לך ואם תהיה מרוצה אז תהיה מאושר יותר. למה לך לחלום על הדבר הבא במקום ליהנות מהדבר הנוכחי? וזאת שאלה טובה. לדעתי, ומניסיונם של אחרים, אפשר לעשות את שני הדברים. כמובן שזה קריטי שתיהנה ממה שיש לך. עצוב לראות אנשים שהשיגו משהו ומיד מסתכלים על עצמם בחוסר סיפוק ואומרים "את זה השגתי אבל זה שום דבר. אני רוצה את מה שיש למישהו אחר". הקנאה הזאת היא קנאה שלילית, קנאה הרסנית. חשוב שתיהנה ממה שיש לך, ושלא תסתכל על חצי הכוס הריקה. טוב לי מאוד עם מה שיש לי ואני מאושר במקום שאליו הגעתי. כשאני מסתכל אחורנית אני יכול להסתכל על עצמי, ואחרים יכולים להסתכל עליי בגאווה, ולהגיד "וואו, הגעתי הרבה יותר רחוק ממה שאי פעם חשבתי שאני אגיע".
המשך פרקו הראשון "להניח את היסודות להצלחה" בספר "זינוק בקריירה, מהו הצעד הבא שלך?" של פרופ' סמילנסקי בפוסטים הבאים… מצאתם תובונות משלכם? רוצים להביע את דעתכם? הצטרפו לקבוצת הלינקדאין שלנו!
